אבבה טארקין

>
תאריך נפילה 31-10-2021 Date Fell
שמות הורים טילאה וזמנה Parent's Names
גיל 20 Age
יחידה חטיבת כפיר Unit
חיל Soldier Soldier Type
ישוב תל אביב - יפו City
בית עלמין בית העלמין הצבאי חולון Cemetery
עוד מידע / More info

בנם של טילאה וזמנה. נולד ביום י’ בטבת תשס”א (5.1.2001) באתיופיה. אבבה, אשר כונה על ידיו אוהביו “אבבאו” ו”אבבוש”, גדל באתיופיה. ילד חייכן ושובב, שופע שמחת חיים, הומור וחן. בשנת 2007 בהיותו כבן שש, עלה עם הוריו ואֶחיו לישראל. בני המשפחה גרו במרכז הקליטה “בית קנדה” באשקלון והוא השתלב בגן ילדים בחברת עולים חדשים נוספים. כחודש לאחר מכן החל לימודי יסודי בבית הספר “רמב”ם” בעיר. התאקלמותו בבית הספר הייתה טובה, נחל הצלחה בלימודים, הצטיין בעיקר בלימודי הקודש, ורכש חברים רבים בזכות קסמו האישי, השקט שאפיין אותו וכושר המנהיגות שלו. בשנת 2010 עברו בני המשפחה לגור ביפו. אבבה השתלב בלימודים בבית הספר היסודי “מודיעים” בתל אביב, בהמשך בלימודי חטיבה ותיכון בבית ספר “ראשית” בעיר. כתלמיד טוב ושאפתן העביר את הלימודים בקלות, וסיים בהצטיינות את לימודי התיכון. סיפרה מורתו: “אבבה מאוד אהב את שיעורי התנ”ך שלימדתי, היה קשוב ושאל שאלות ענייניות. הייתה לו מעין שובבות מבורכת המעידה על חדות מחשבה וחוכמה. ניחן בזיכרון מעולה. תלמיד חייכן ואהוב עד כדי שלא היה אפשר לכעוס עליו”. אבבה היה חברותי, אהוד על חבריו ושופע יצירתיות. נהג לקחת חלק פעיל בארגון טיולים וימי גיבוש לכיתה, נהנה להשתתף בפעילויות חברתיות בבית הספר ומחוצה לו, תמיד עם נכונות לעזור ולסייע בארגון ובהפקת אירועים שונים. בלט באופיו הנוח ובחיוך הנסוך על פניו, תיארו אותו אוהביו: “אם יבקשו ממני לתאר אותך במילה אחת – אני אבחר ב’חיוך’. תמיד, ולא משנה מה היה המצב או כמה היה קשה, החיוך לא ירד לך מהפנים. גם אם היה ויכוח, וגם אם לא הסכמנו הכול תמיד הסתיים בחיוך הגדול והמדבק שלך”. כאדם שאפתן ומלא מוטיבציה לחתור קדימה למצוינות ולהצלחה, שם לעצמו מטרות ויעדים בתחומים שונים ונחוש היה להשיגם, בדרכי נועם ובהתחשבות באחר. אוהביו תיארו אותו כאוהב אדם וכלוחם צדק אשר התמיד לסייע לחלשים או למי שנפגע. בדיונים בכיתה נהג לקחת את הצד של מי שנפגע, שנחשב החלש, ולגונן עליו. בהפסקות הפגין רגישות יוצאת דופן, סייע למי שנזקק לעזרה בשיעורי הבית או למי שנקלע ללא אוכל, וראה בכך זכות ומצווה גדולה. תיארו אותו חבריו: “אבבוש, כולך אור ושמחה, תמיד מוכן לעזור לכל אחד בשיעורים, בהפסקה, בשכונה ותמיד רוצה להשכין שלום. היו לך הברקות ומילים המיוחדות רק לך – ‘כל אחד יביא כמה שקלות ונעשה ארוחת בוקר’ וגם ‘העוגיה לא טעימה לי אבל הבטן שלי רוצה עוד’, והכול בחיוך ענק”. בשעות הפנאי נהנה לשחק כדורגל עם חבריו לשכונה, ולשתף את כל מי שרצה לשחק ללא קשר לרמת המשחק שלו, מתוך התחשבות וראיית האחר. יחסיו עם בני משפחתו היו טובים, כיבד מאוד את הוריו, ביקש להקל עליהם ולסייע בכל דבר. סיפרה מורתו: “כיבוד ההורים שלך והיחס המכבד שנתת לאמא שלך שהייתה שמורה אצלך בטלפון כ’המלכה שלי’ היו דוגמה לכולנו. אפילו כשקיבלת תעודת הצטיינות לא רצית להטריח אותה להגיע לבית הספר וכך אני זכיתי לביקור ראשון אצלך בבית”. ביום 25.3.2020 התגייס לצה”ל ושובץ לשירות כלוחם בחטיבת כפיר, חיל רגלים. השתלבותו ביחידה הייתה טובה. יצר קשרים חברתיים בקלות, היה אהוד מאוד על חבריו, עזר בכל עת וידע לעמוד על דעותיו. וכך בלשון אוהביו: “אבבוש, אתה לוחם. אתה לוחם לא רק פיזי בצבא אלא לוחם בכל דבר בחיים. לא מוכן לקבל מצב של אי צדק. יותר מפעם אחת אמרת שאתה רוצה לשנות את העולם. ואתה באמת תמיד נלחם למען כולם, למען החברים שהיית המרכז שלהם וכולם תמיד סובבים סביבך”. בשבתות בהן שב הביתה הקפיד לתת יד בעבודות הבית, דאג שהוריו ינוחו, ותמיד התעניין בנעשה בחייהם. במשכורת הצבאית שקיבל נהג לקנות לבני המשפחה מתנות להנאתם, מתנה שריגשה מאוד את אימו הייתה סט של שרשרת ועגילים אותנטיים מאתיופיה. מחשבותיו על העתיד כללו דאגה לרווחת בני המשפחה, שאף לרכוש עבורם בית גדול יותר ולסייע לאֶחיו להצליח להגשים את חלומותיהם, כדוגמת אחיו אשאגרה שאותו דחף להצלחה בתחום הכדורגל. אבבה אהב מאוד לשמוע סיפורים על ההיסטוריה המשפחתית, לחקור על השורשים שלו וללמוד על סבו וסבתו משני הצדדים, חש גאווה ושייכות לקהילה. רב-טוראי אבבה טארקין נפל בעת שירותו ביום כ”ה בחשוון תשפ”ב (31.10.2021). בן עשרים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחולון. אבבה הותיר אחריו הורים, אחות ושלושה אחים – אשאגרה, אשביר, באנצי’יעלם ואיתן. חודשים אחדים אחרי נפילתו, במחצית 2022, נולד אחיו הצעיר – אלנתן. על מצבתו כתבו אוהביו: “הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי, לְמָחוֹל לִי: פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי; וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה” (תהילים ל’, פסוק י”ב). ספדה לו מורתו: “אבבוש יקר שלי. הייתה לי הזכות להכיר אותך וללוות אותך בתקופת התיכון. להיות חלק קטן מעיצוב האישיות המיוחדת שלך. תמיד אזכור אותך, את דמותך המיוחדת. נשארתי עם חור גדול בלב, שאולי יקטן אבל בטוח לא ייסתם. נכנסת ללבבות של המון אנשים ואתה חסר פה מאוד לכולנו. ניקח ממך את השמחה, את כיבוד ההורים, הדאגה לכולם והרצון לעשות טוב ונדאג שהאור שלך ימשיך לזרוח לנצח… דמותך וחלומותיך הגדולים מלווים אותי בכל יום ובכל צעד בחיים הפרטים שלי ובעבודתי עם נוער”. כתבה חברתו: “אבב מלאך שלי, היית מלאך בעודך בחיים וגם בלכתך פרשת כנפיים, עלית למעלה לשבת עם הגדולים, חזרת למקומך והפעם אתה רחוק ממני אלפי שנות אור. היית נקודת אור בתקופה הכי חשוכה בחיי, היית החבר הכי טוב שלי. אבב, הראש מתפוצץ מזיכרונות. כולם ראו את האור שלך, אור גדול שהאיר ותפס מקום בלב, אור בטוח ושלם שלעולם לא יכבה, הוא ילווה אותנו תמיד בליבם של כל האוהבים שלך ויאיר עלינו מלמעלה. אני אוהבת אותך ומתגעגעת עד כאב”. ספד חבר: “העקשנות שלך, הרצון להצליח ולהגיע הכי רחוק הם דוגמה לכולנו. לימדת אותי שלא משנה מה הייתה נקודת ההתחלה תמיד צריך לשאוף גבוה ולרצות להגיע הכי רחוק שאפשר”. כתב חברו: “אבבה אח יקר, אתה חסר לי. כל פעם שאני עובר בשכונה אני נזכר בצחוקים שלנו פעם ועדיין לא מעכל את זה שאני מדבר עליך בלשון עבר, זה באמת מוציא אותי מדעתי. אבבה, אתה חסר לי ולא רק לי. אני בטוח שאין אחד שהספיק להכיר אותך ולא אהב אותך כבר מהיכרות ראשונית. אני מקווה שטוב לך במיטה האחרונה שלך ושאתה בסביבה של מלאכים טובים”. להנצחת אבבה ושני חברים שלו שנהרגו בתאונה הוקמה “סיירת אחים” – קבוצת צעירים הפעילים חברתית באזור יפו, היוזמים מפגשי שיח פתוח עם בני נוער מהעיר במטרה לשמש להם אוזן קשבת ומקור לתמיכה ולהקניית תחושה של שייכות ואהבת החיים. מלבד מפגשי שיח הסיירת עוסקת בחלוקת מזון ובסיוע לנזקקים.

This site is registered on wpml.org as a development site. Switch to a production site key to remove this banner.